הסתלקות מעיזבון
כשם שאי אפשר לכפות על אדם לקבל מתנה בעל כורחו, כך לא ניתן לכפות על יורש לקבל את חלקו בירושה. לעיתים אחד היורשים אינו מעוניין
צוואתו של האדם מפרטת את חלוקת כלל נכסיו בהתאם לרצונו, על פי החלוקה הנראית בעיניו כערכית והצודקת ביותר. נכסים אלה, המורכבים הן מרכוש פיזי והן מזכויות וקניינים רוחניים, עשויים להיות שווים הון רב, אולם גם להכיל מורכבויות רבות. במאמר זה נבחן את המושג היסודי "עיזבון" – מהו עיזבון? מה נכלל בנכסי העיזבון ומה לא? כיצד מחולק העיזבון? בסוף המאמר נרחיב מעט אודות התפקיד "מנהל העיזבון".
חוק הירושה נפתח במילים "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו". ניתן לראות שההגדרה היסודית של עיזבון היא כלל הרכוש שמועבר ליורשים לאחר מות המצווה. עם זאת, המושג עיזבון אינו מוגדר במפורש בחוק הירושה, ובחוק בכלל, אולם אם נרחיב מעט את ההגדרה דומה שניתן לומר שעיזבון כולל את כל הזכויות שהיו למצווה בטרם מותו לאחר ניכוי חובותיו.
הנכסים אשר אינם כלולים בנכסי העיזבון קרויים נכסים מלבר לעיזבון. חוק הירושה בסעיף 147 מחריג 3 סוגי נכסים – חובות אשר הגיעו מחוזי ביטוח, נכסים הנמצאים אצל חברות פנסיה ונכסים הקיימים בקופות גמל. נכסים אלה אמנם שייכים למנוח, אולם הם מועברים לידי האנשים הרשומים כמוטבים בחוזי התנאים, ולא כלולים בנכסי העיזבון המחולק על פי הצוואה או חוק הירושה.
יש להוסיף הערה מעט טריוויאלית ולומר כי לא ניתן להוריש את מה שלא שייך למצווה, ועל כן אם המוריש מצווה לתת משהו שאינו שייך לו באופן מלא (נכס בשותפות וכדו') הוראתו בטלה. כמו כן, לא ניתן להוריש רישיון אישי כמו רישיון נהיגה וכדו'.
לעיתים המצווה טועה וכולל בהוראות צוואתו זכויות או נכסים אשר אינם ניתנים להורשה (מהסיבות שמנינו לעיל). במצבים אלה על בית המשפט להכריע האם ניתן לקיים את רצון המצווה על ידי קיום יתר הוראות הצוואה, או שמא רצון המצווה אינו ניתן להתקיים לחצאים, ויש לפסול את הצוואה כולה. במידה והצוואה כולה נפסלת רואים את המקרה כאילו לא נכתבה צוואה זו מעולם וחוזרים לצוואה הקודמת. במידה וזוהי צוואתו הראשונה מחלקים את נכסי העיזבון כאילו לא נכתבה צוואה מעולם.
הליך חלוקת העיזבון תלוי בשאלה האם המצווה ערך צוואה או שלא:
במידה והמצווה ערך צוואה, על אחד היורשים (או הנהנים) לאחר מות המצווה לשלוח בקשה לרשם הירושה לקבלת צו קיום צוואה. יחד עם הבקשה יש לצרף את תעודת הפטירה של המנוח, עותק של הצוואה המקורית, שובר המעיד על תשלום דמי האגרה, הוכחת יידוע היורשים וייפוי כוח (במידה והבקשה מוגשת על ידי עורך דין). רשם הירושה מפרסם את המודעה בעיתונות במשך 14 ימים (לעיתים אף יותר), ובמקביל מעביר עותק של הבקשה לבא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה. במידה ולא הוגשה התנגדות בתוך תקופה זו, והיועץ המשפטי לא ראה לנכון להתערב בבקשה, מועבר צו קיום הצוואה לידי המבקש, ובעזרתו יכול הוא לממש את הצוואה.
שליחת הבקשה לקבלת צו קיום צוואה הינה פעולה הכרוכה בתשלום אגרה, אגרה העומדת על כ-501 ₪. הגשה מקוונת של הבקשה מזכה בהנחה של כ-15%. בנוסף, על המבקש לשלם אגרת פרסום (עבור כיסוי עלויות פרסום המודעה בעיתונות) העומדת על כ-130 ₪. במידה והמנוח מוגדר כנפגע פעולות איבה או שנהרג במהלך שירותו הצבאי, מגיש הבקשה פטור מדמי האגרה הראשונה.
כאשר המצווה לא ערך צוואה, על היורשים לפנות לרשם הירושה בבקשה לקבל צו קיום ירושה. הליך קבלת צו זה דומה להליך קבלת צו קיום צוואה, ויש לשלוח את אותם המסמכים (מלבד הצוואה כמובן). תשלום האגרות לקבלת צו קיום ירושה זהה לקבלת צו קיום צוואה. חלוקת העיזבון בהעדר צוואה תפורט להלן.
חוק הירושה מפרט את החלוקה אותה יש לעשות בהעדר צוואה. החלוקה מתבססת על מעגלי קרבה משפחתית וקובע כי כאשר יש למנוח בן או בת זוג וצאצאים, מחלקים את העיזבון בין שניהם בשווה, מלבד המיטלטלין ודמי הכתובה המועברים לבת הזוג. לעיתים בת הזוג זכאית לדמי מזונות.
במידה והמנוח לא השאיר אחריו צאצאים נכסי העיזבון מחולקים בין בת הזוג וההורים בשווה, בנוסף ליוצאים מן הכלל שהוזכרו בסעיף הקודם.
כאשר המנוח נפטר ללא הורים או ילדים, מועברים שני שלישים מנכסי העיזבון לידי בת הזוג, והשליש הנותר מהעיזבון עובר לידי אחיו או הורי הוריו של המנוח. כאשר המנוח נפטר ללא אישה צאצאים או הורים מועברים נכסי העיזבון לידי אחיו.
במידה ולמנוח אין קרובי משפחה כלל, נכסי העיזבון עוברים לידי האפוטרופוס הכללי, והוא מנהל את הנכסים מספר שנים עד להופעת יורש. אם בתום תקופה זו לא התגלה יורש – מועברים נכסי עיזבונו של המנוח לידי המדינה והיא משקיעה אותם במוסדות לטובת הציבור.
בעבר, לאחר אישור הבקשה היה מועבר עותק מודפס של צו קיום הצוואה או צו קיום הירושה לידי המבקש, והוא נדרש להציגו בכל עת אשר ביקש לממש את חלוקת העיזבון. החל מספטמבר של שנת 2018, עברו שירותים רבים במשרדי הרשם לפלטפורמה מקוונת, וגם צו קיום צוואה וצו קיום ירושה עברו לפורמט דיגיטלי. כיום, מקבל המבקש עותק דיגיטלי הנשלח אליו למייל, ובמקביל מועבר עותק דיגיטלי לידי הגורמים הרלוונטיים, קרי – בנקים, קרנות הפנסיה, רשות המיסים, רשות המקרקעין וכדו'.
מנהל עיזבון הינו אדם אשר אחראי על הליך חלוקת העיזבון מראש ועד סוף. אחריות זו כוללת:
ישנם מקרים בהם המצווה ממנה בצוואתו באופן מפורש אדם אשר ישמש כמנהל עיזבון. אדם זה הינו על פי רוב חבר או מכר אשר מכיר את המצווה ונאמן עליו, ומכיר את המורכבות בחלוקת הירושה. במידה והמצווה לא מינה מנהל עיזבון, היורשים רשאים לקבוע מנהל עיזבון אשר יהיה מוסכם על כולם. במידה והיורשים אינם מצליחים להגיע להסכמה, ובית המשפט מכריע כי יש צורך במינוי מנהל – המדינה ממנה מנהל עיזבון מטעמה.
מנהל העיזבון משמש כמעין שליח של המדינה ובית המשפט, ועל כן שכרו קבוע בחוק. החוק קובע כי שכרו של מנהל העיזבון לא יעבור את ה-3% מנכסי העיזבון, ובמקרים בהם נדרש מאמץ מיוחד מצידו של המנהל הוא רשאי לקבל 4%. חושב לציין כי מנהל העיזבון אינו רשאי לקבל מעבר לסכום זה אף אם סיכם על כך בחוזה עם היורשים.
ההגדרה למאמץ מיוחד אינה מפורשת בחוק, אולם דומה שניתן לחלק ולומר כי פעולה אשר הינה חלק מהעבודה השוטפת של ניהול נכסים אינה מוגדרת כמאמץ מיוחד (אף אם הדבר כרוך בטרחה כגון מציאת שוכרים לדירת המנוח וכדו'), אולם פעולות אשר אינן חלק מהתהליך השוטף כגון ייצוג נכסי העיזבון בדיונים בבית המשפט או יזימה של מהלכים ופעולות משפטיות לקידום הליך חלוקת העיזבון יוגדרו כמאמץ מיוחד, ויזכו את מנהל העיזבון באחוז נוסף בשכרו.
כשם שאי אפשר לכפות על אדם לקבל מתנה בעל כורחו, כך לא ניתן לכפות על יורש לקבל את חלקו בירושה. לעיתים אחד היורשים אינו מעוניין