יורשים

חוק הירושה נפתח במילים: "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו". פתיחה זה מתמצתת בקצרה את התפקידים השונים בתחום הירושות והצוואות, תוך שימוש במושג מוכר, מושג ה"יורשים". במאמר זה נתבונן במושג זה מכיוונים שונים – מיהם היורשים? האם ניתן להגדיר יורשים חליפיים? האם היורשים חייבים לחלק על פי החלוקה הכתובה בצוואה?

מי מוגדרים כיורשים

המושג יורשים במובן העממי מתייחס לכל האנשים המקבלים את רכושו של האדם לאחר מותו. ההגדרה המשפטית שונה מעט היות והיא מחלקת בין "זוכים" לבין "יורשים". זוכים הינם האנשים הרשומים בצוואה ומקבלים חלק מעיזבונו של המנוח, ואילו יורשים מתייחס על פי רוב ליורשים על פי דין, כלומר קרוביו של המנוח המקבלים חלק מעיזבונו של המנוח בהעדר צוואה המחלקת את רכושו בצורה שונה.

יורשים
יורשים

הרכוש המחולק בין היורשים

רכושו של אדם המועבר לידי יורשיו קרוי עיזבון. ההגדרה המדויקת של מושג זה אינה מפורטת בחוק, ומקובל לומר באופן כללי כי העיזבון כולל את כל רכושו של האדם לאחר ניכוי חובותיו. כמו כן, החוק מחריג מן העיזבון את הכספים הנמצאים בקופות הגמל, קופות הפנסיה וחברות הביטוח. כספים אלה עוברים לידי המוטבים הרשומים בפוליסת הביטוח. בנוסף, לא ניתן להעביר רישיון אישי (רישיון עבודה בגובה למשל) במסגרת ירושה.

סדר היורשים

חוק הירושה סעיף 10 מפרט את סדר חלוקת העיזבון של המנוח בהעדר צוואה. חלוקה זו נחשבת לחלוקה מתקדמת והוגנת, והיא פועלת על פי עיקרון בתי אב (קרוי גם חלוקה פרנטלית). החלוקה מורכבת מעט, ונרשום אותה בראשי פרקים. כמובן שהחלוקה אינה מבדילה בין יורשים ליורשות, ואנו נתייחס למין אחד מטעמי נוחות:

  • בת זוג – במידה והמנוח הותיר אחריו בת זוג היא מקבלת את המיטלטלין המשותפים שהיו להם (כולל רכב משפחתי משותף), ובמצבים מסוימים היא מקבלת גם את חלקו של המנוח בדירה המשותפת להם, ללא הפחתה מחלקה בחלוקה שתפורט להלן. כמו כן, לעיתים בת הזוג זכאית לדמי מזונות בהתקיים תנאים מסוימים.
  • ילדי המנוח קודמים להוריו של המנוח, והורי המנוח קודמים לאחיו. כאשר המוריש הותיר אחריו גם בת זוג וגם ילדים נכדים או הורים, רכושו מחולק בשווה בין שניהם (למעט הדברים שרשמנו לעיל).
  • הורי המנוח קודמים לסבו של המנוח, וסב המנוח קודם לדודו של המנוח. כאשר המוריש הותיר אחריו גם בת זוג וגם אחים, אחיינים או סבים, בת הזוג מקבלת שני שלישים מנכסי העיזבון והקרוב מקבל את הנותר.

מה עושים כשאין למנוח יורשים?

במידה ולמנוח לא היו כלל קרובי משפחה מהדרגות שצוינו לעיל (חוזרים לאחור שני דורות, כלומר סבא – דוד – בן דוד) עיזבונו מועבר לידי האפוטרופוס הכללי השומר על הנכסים לתקופה מסוימת של מספר שנים בהתאם לנסיבות. אם בתום תקופה זו לא התגלה יורש, מועבר העיזבון לידי המדינה והיא משקיעה אותו במוסדות בעלי תועלת ציבורית (מחקר, חינוך וכדו').

יורש במקום יורש

על מנת להבטיח כי רצון המנוח יקוים בצורתו המדויקת ביותר, באפשרותו לקבוע בצוואתו יורש אחר יורש, כלומר להגדיר יורש חליפי למקרים בהם היורש הרשום בצוואה לא יוכל לרשת בעצמו. הסיבות המצדיקות מינוי יורש אחר יורש הינם:

  • היורש הראשון ייפטר לפני מות המצווה.
  • היורש הראשון ייעשה פסול דין.
  • היורש הראשון יסתלק מחלקו בעיזבון מסיבות שונות.

החוק אינו מגביל את מספר היורשים החליפיים שניתן לעשות.

יורש אחר יורש

מושג דומה אך שונה הינו יורש אחר יורש, כלומר המצווה רשאי להוריש נכס מסוים לאחד היורשים, ולקבוע כי לאחר מות היורש יועבר הנכס לידי אדם מסוים אחר. הוראה כזו קרויה יורש אחר יורש. על מנת למנוע מהמוריש שליטה נצחית בנכסיו מגביל החוק את האפשרות הזו לשני יורשים בלבד, כלומר לא ניתן לצוות יורש אחר יורש אחר יורש.

הסכם בין יורשים

לעיתים כלל היורשים אינם מעוניינים לחלק את נכסי המנוח בהתאם לחלוקה אותה קבע בצוואתו (או החלוקה הכתובה בחוק היורשה בהעדר צוואה), והם מעוניינים לערוך חלוקה שונה. במצבים אלה, היורשים יכולים לחתום על הסכם בין יורשים, הסכם המאפשר להם לחלק את הנכסים בצורה שונה מהחלוקה הכתובה בצוואה.

התנאים לעריכת הסכם בין יורשים

הסכם בין יורשים חייב להיעשות בהסכמת כלל היורשים ללא יוצא מן הכלל. כמו כן, החלוקה החדשה אינה יכולה לכלול אנשים מבחוץ אשר אינם מוגדרים כזוכים בצוואה, והיא אינה יכולה לכלול נכסים אחרים אשר אינם מופיעים בצוואה.

מתי כדאי לערוך הסכם בין יורשים

קיימות מגוון סיבות לכך שהיורשים מעוניינים לחלק את העיזבון בצורה שונה מהצורה הכתובה בצוואה, אם כי ניתן להצביע על ארבע סיבות נפוצות לעריכת הסכם בין יורשים:

  1. רצון להימנע משותפות – ניהול נכסים מסוימים בשותפות עשוי להקשות על ניהול העסק ולהביא להפסדים מיותרים. הסכם בין יורשים מאפשר ליורשים לחלק את הנכסים ביניהם בצורה מוחלטת ללא שותפות, שותפות העשויה להיות לרועץ במקרים מסוימים.
  2. רצון לבצע חלוקה הוגנת יותר – לעיתים המצווה פוגע בחלקו של יורש מסוים, ויתר היורשים אינם מסכימים עם פגיעה זו ומעוניינים לתקן את העוול שנגרם ליורש.
  3. דיוק החלוקה – פעמים שחלק מן היורשים מיומנים יותר בניהול עסקים מסוימים, וחלק מתאימים יותר לתפעל נכסים אחרים וכדו'. החלוקה הכתובה בחוק, או החלוקה הכתובה בצוואה, לא תמיד מתייחסים לפן זה, והיורשים יכולים לתקן זאת באמצעות חלוקה שונה של העיזבון.
  4. רצון להימנע מהתארכות החלוקה – לעיתים חלקו של אחד מן היורשים נפגע עקב הוראות הצוואה, והוא מאיים על יתר היורשים שהוא יגרור את המקרה לבית המשפט על מנת להביא לביטול הצוואה. במקרים אלה, לעיתים, כדאי ליתר היורשים לתת ליורש שנפגע מעט מחלקם ולזרז את הליך החלוקה, במקום להיגרר לבית המשפט, תהליך העשוי להימשך שנים רבות.

מי צריך בכלל הסכם בין יורשים

לכאורה היה מקום לשאול – מדוע לא לחלק את הנכסים כפי שכתוב בצוואה, ולאחר מכן להעביר את הנכסים באופן הרצוי על כלל היורשים? התשובה נעוצה בעובדה שחלוקת עיזבון הינה פעולה הפטורה ממיסים שונים כגון מס שבח ומס רכישה, ואילו העברת נכס במתנה אינה זכאית לפטור זה. הסכם בין יורשים מאפשר ליורשים "למשוך" את הפטור המוענק לחלוקת עיזבון גם על הפעולה אותה הם מבצעים, אף על פי שחלוקה זו אינה נעשית על דעת המנוח. מסיבה זו ההסכם מוגבל לנכסים הכתובים בצוואה ולזוכים הרשומים בה, על מנת ליצור זיקה מסוימת בין חלוקת העיזבון לבין החלוקה הנעשית על ידי היורשים.

פסולי ירושה

ישנם מעשים מסוימים הפוסלים את עושיהם מלהיות ראויים להיות יורשים. סעיף 5 בחוק הירושה מפרט מעשים אלה:

אלה פסולים לרשת את המוריש:

(1) מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו;

(2) מי שהורשע על שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה של המוריש, או שזייף אותה, או שתבע על פי צוואה מזוייפת.

חלקו של הפסול מחולק בין יתר היורשים על פי דין או בין הזוכים בצוואה על פי החלטת בית המשפט.
במידה והמצווה מחל לאדם שניסה להרוג אותו (והביע את מחילתו בדרך מסוימת) חוזר האדם ונעשה כשר לרשת.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

מידע נוסף בנושא